רמתה המפותחת של התרבות היהודית נמצאת בניגודיות מסוימת לתהליך הראשוני והמתמשך של ביסוס עצמאותנו התרבותית. עצמאות מדינית לבדה משקפת ריבונות חלשה ואף נפסדת. ללא עצמאות תרבותית שלמה – הריבונות המדינית אינה חזקה דיה. אין לטעון כי ליהדות אין מענה למציאות של ריבונות יהודית בארץ ישראל. אדרבא, תלמוד ירושלמי מבסס במידה עמוקה, מקיפה ומפותחת מענה וקיום יהודי-ריבוני בארץ ישראל. עם זאת, המציאות ההיא אינה תואמת באופן שלם את מציאות החיים המודרנית שלנו. כך או אחרת, היא בהחלט מהווה חלון לפוטנציאל הטמון בעצמאות תרבותית הפוגשת עצמאות מדינית ריבונית.
מכאן, עלינו להבין מה הוא השלב הייחודי של עמנו במולדתו. שלב זה דומה לשלב התפתחות של אדם צעיר, כאשר זה עוד לא גיבש את דעותיו או את זהותו באופן מלא. הוא עדיין נתון להשפעות זרות, חולפות. בכך, ניכר כי ברמה התרבותית, רוב בני הארץ עדיין נמצאים בזיקה כזו או אחרת לתרבויות של אומות זרות. בכך הם אינם ממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום בעצמאות תרבותית שלמה הנובעת ממקורות הפועמים של העם. כל עוד מקור הזהות הוא חיצוני ואינו – פנימי, מקומי ויהודי – המצב הזהותי נשאר על קנו – רעוע. במצב זה לא ניתן להשיג עצמאות תרבותית מלאה – עצמאות המחזקת, מצמיחה ומפתחת גם את העצמאות המדינית. כל עוד החברה תלויה בתרבויות זרות על-מנת להגדיר את זהותה – היא תרבות שאינה עצמאית.
על אף שהזכייה בריבונות ארצית היא תנאי הכרחי לכינון מרחב ליצירת עצמאות תרבותית בריאה, אסור בכל תוקף להקל ראש או להמעיט בכך שהעצמאות המדינית נקנתה, ועודנה נקנית, בייסורים ובדמים. עם זאת, כל עוד לא נגיע לעצמאות תרבותית ישראלית שלמה – לא יתרחש השינוי הטמון בעמנו. במילים אחרות, עדיין לא מימשנו את מלוא הפוטנציאל המצוי בשורשינו. במידה רבה, אנו עדיין שבויים בנומוס (בחוקי התרבות או הנורמות) של המרחב ושל תרבויות זרות. אנו עדיין לא שואבים את זהותנו באופן מלא, אורגני ובריא מתוך הכרה, גאווה והזדהות עם האידה התרבותית של עמנו.
עם זאת, אין לטעון כי אין ללמוד מעמי העולם – אדרבא, אמיתות רבות נמצאות בעולמנו. שאלת המקור המפעם לביסוס הזהות היא חשובה ועקרונית, ועיצוב זהות עצמאית בריאה היא מקור לעוצמה וכוח. רבים מבני עמנו לאורך ההיסטוריה, ובעתות משבר ביתר שאת, נידוי וחורבן נוטים לדרוש בנביעת זהותנו. אנחנו חיים בתוך ההיסטוריה ועמנו דורש בירור בזהותו. התשובה היא עצמאות תרבותית לישראל הנובעת ומפעמת במקורות ישראל.
בקשת ההיסטורית הארוכה של העם היהודי – מדינת ישראל היא שבריר שנייה. על דורנו מוטלת המשימה ההיסטורית למנוע ממנו להיות שבריר שנייה חולף! רבים התנגדו לציונות גם בתוך עמנו. אלה, חששו מהתנוונות דתית, רוחנית, תרבותית ולאומית. אין לשכוח – העם היהודי השיג שיאי יצירה אנושית גם בגולה. כעת המשימה שלנו כפולה – עלנו לשמור על עצמאותנו המדינית וכן למנוע את התנוונות חיי הדת, הרוח, התרבות והעם.
בעולמינו חולפים תהליכי שינוי כבירים. עמנו נמצא מול צומת דרכים היסטורי. עמנו ייבחן האם נסחף אחר העמים הזרים או שעמד לגודל השעה. דורנו ישאל האם עיצב ויצר בעוצמה ובביטחון דרך תרבותית-עצמאית או שמה התנוון וקמל. לתפיסתי, אנו נמצאים בנתיב התפתחות חשוב מאין כמהו. עלינו לבקש, לחפש, לעצב ולגלות לעולם כולו אפשרויות לחיים בעלי משמעות ורוח. זו היא בחירה דורית אשר תעצב את מציאות החיים של הדורות הבאים. עלינו תחילה לעסוק בנו – לקדם אחדות, להעמיק בזהות ולהקטין את הפערים בינינו. מול האתגרים הנוכחיים, עלינו להתחייב באופן מלא למזער את הכאוס וליצור סביבה המעודדת שלום, צמיחה ופיתוח.
זו היא הזדמנות היסטורית לקדם עצמאות תרבותית ישראלית המתאימה לעידן המודרני ומבצרת את עצמאותנו המדינית. עלינו להיות חלוצים בדת, ברוח, בחשיבה ובעשייה. עלינו לפתח, עבור העולם כולו, דרך ונתיב בתוך מציאות אפלה. לעמנו יש מצבורי אור, מאגרי סולידריות ושורשים עמוקים. עצמאותנו התרבותית הנובעת מתוך מקורות עמנו היא הערובה היחידה למימוש נצח ישראל.
